לעתים, כשאני נפגש במצבים של הפרעת קשב וריכוז או הפרעות אחרות במערכת העצבים, אני מעלה את האפשרות שאולי יש למטופל רגישות לגלוטן. התשובה שאני מקבל מדי פעם היא: "כבר עשיתי בדיקת רגישות לצליאק ואני לא סובל מכך".
ובכן, מסתבר שרגישות לגלוטן אינה קשורה בהכרח רק לצליאק. רגישות לגלוטן יכולה להיות אף מקור להפרעות שונות במוח ובמערכת העצבים בכללותה, כפי שעולה מהספר "מוח לבן", שכתב הנוירולוג ד"ר דיויד פרלומטר.
ראשית, אציין מהו אותו גלוטן מפורסם. הגלוטן הוא חומר דביק, הנמצא בחיטה, בשעורה, בכוסמין ובשיפון, אשר מחבר את הקמח באפייה. תכונתו המדביקה, היא המקור לבעייתיות שבגלוטן, מפני שהיא מעכבת את פירוק המזון וספיגתו, ומזון שאינו מעוכל דיו, הופך להיות פסולת במעיים. במצב זה, מערכת החיסון מזהה פסולת זו כגוף זר שצריך לסלקו מהגוף, והיא שולחת חומרים שתפקידם לתקוף את הגוף הזר. אולם, בדרך לגלוטן, מותקף גם המעי, וכתוצאה מכך עלולות להיווצר תופעות המוגדרות כהפרעות במערכת העיכול, כגון כאבי בטן, בחילות, שלשול או עצירות.
יש שאינם חווים הפרעות עיכוליות, אף על פי שהם בעלי רגישות לגלוטן, וגם אצלם נוצר תהליך דלקתי המשחרר חומרים מחוללי דלקת. חומרים אלה יכולים לתקוף כל אבר בגוף, אולם, יש להם משיכה מיוחדת למוח, והם אף עלולים לפגוע במוח ובמערכת העצבים בכללותה. ואכן, במחלות כמו פרקינסון, אלצהיימר או טרשת נפוצה, נמצאו רמות גבוהות של חומרים מחוללי דלקת  אלה.
פרופ' מריוס האג'יוואסיליו, מן החוקרים המוערכים ביותר בתחום הרגישות לגלוטן והמוח, כתב במאמר שפרסם ב-1996: "הנתונים שלנו מראים כי רגישות לגלוטן, נפוצה בקרב הסובלים ממחלות עצבים ממקור לא ידוע". ועוד כתב: "רגישות לגלוטן עשויה להיות מחלה עיצבית בעיקרה". ועל כך כתב ד"ר פרלמוטר: "אנשים שרגישים לגלוטן עשויים לסבול מבעיות בתפקודי המוח ומערכת העצבים בכללותה ללא כל בעיה או השפעה על מערכת העיכול".   
לאור הדברים ניתן לסכם ולומר, שלסובלים ממחלות עיצביות כרוניות יש מקום לחשוד שגם הגלוטן הוא אחד הגורמים למחלה, ולטפל בה בדרכים המתאימות. לאור זאת ניתן להמיר את הדגנים המכילים גלוטן בדגנים אחרים כגון: טף (קמח אתיופי), שיבולת שועל (קווקר), קינואה, כוסמת ועוד.

אליהו שכטר

קליניקה לרפואה טבעית


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות